לרוחב הארץ בנסיעת שטח

ביום אביבי ונעים, אנחנו מחליטים לתור את הארץ לרוחבה, בטיול אתגרי ומקסים מהים התיכון לעמק יזרעאל, בנתיבי העבר וההווה. בשעת בוקר מוקדמת, אנחנו מתכנסים בתחנת הדלק בכניסה לקיסריה (1), לוגמים קפה חזק, מציצים במפות ונערכים בסמוך לכביש בסדר תנועה לכיוון צפון-מערב.

בעקבות העבר

מלאי ציפיות ליום מסעיר, אנחנו יוצאים לדרך. פונים ימינה (צפונה) ולאחר נסיעה של כ-800 מ' מגיעים לצומת T ופונים שוב ימינה, לכיוון העיר קיסריה. לאחר נסיעה של כ-2.5 ק"מ, אנחנו פונים שמאלה (מערבה), לכיוון חוף הים, וממשיכים בנסיעה של כקילומטר, עד שמבחינים בקשתות העתיקות של אמת המים הרומאית (אקוודוקט). אלו הם שרידי מערכת המים של קיסריה העתיקה, שהובילו מים לרחבי העיר (לבתי המרחץ, המזרקות ואגני האגירה) ממעניינות שוני, הסמוכים לבנימינה.

מגרש חנייה גדול מקבל את פנינו ואנחנו ממשיכים בנסיעה על שביל כורכר לבן, לכיוון צפון, עד שחולפים על פני שער ברזל. עוברים אותו ומיד פונים שמאלה ונכנסים לחנייה הצפונית של חוף הקשתות (2), שם אנחנו עוצרים להתרגעות קצרה אל מול שלוות הים ופאר העבר.

אחרי שכולם לוקחים שאיפה עמוקה מאוויר הים, אנחנו מתחילים בנסיעה צפונה דרך הדיונות. משני צידי הדרך, במערב ובמזרח, ניצבות אמות מים מרשימות, אליהן חוברת בהמשך אמה נוספת. עוברים כ-1.5 ק"מ ומבחינים ב"סוללה" מלאכותית של אדמת חמרה, מתחתיה "אמבטיית חול", שמישהו תמיד שוקע בה. חשוב להקפיד על התאמה לתנאי השטח, לשמור על מרווח ביטחון בין הרכבים, להיכנס אל ה"אמבטיה" במהירות גבוהה יחסית ולא לעצור במהלך הנסיעה. בסופה של ה"אמבטיה" ממתינה לנו פנייה חדה שמאלה (מערבה), לאורך גדר תיל, אך תנופה קלה מסייעת לנו לעבור אותה.

אנחנו פונים מערבה ונוסעים ישר, עד שמגיעים לחוף הים (3), שם אנחנו עושים הפסקה לפיקניק של בוקר, וכמובן - לטבילה צוננת במים (חשוב לזכור! על פי חוק, יש לחנות את הרכבים במרחק של 50 מ' מקו המים).

טיפ! רגע לפני שיוצאים לנסיעה בדיונות חוליות, כדאי להוריד את לחץ האוויר בצמיגים לכ-20PSI , מה שיאפשר נסיעה קלה ונוחה יותר, יחסוך מהרכבים מאמץ ויאפשר נסיעה "רכה" ונעימה יותר.

מחפשים תנינים

כולם מנערים את החול מהבגדים ומסתערים שוב על הדרך - חוזרים בנסיעה בת כ-200 מ' מזרחה ופונים שמאלה (צפונה), חולפים על פני בקתת דייגים קטנה, המתגלה משמאל לדרך. ממשיכים לנסוע עם הדרך, עד שמגיעים לכביש שמוביל לרחבת חנייה קטנה, חוצים אותו ומתעקלים ימינה. קילומטר נוסף של נסיעה מוביל אותנו דרך שער ברזל קטן (בצמוד לחומת אבן נמוכה) אל גדת נחל תנינים (4). אנחנו פונים ימינה (מזרחה) ונוסעים לאורך הגדה, עליה יושבים דייגים בצל העצים וחכותיהם בידיהם.

לאחר כ-500 מ' הדרך מתעקלת ימינה ואנחנו מגיעים לכביש, פונים שמאלה (מזרחה) ומגיעים אל ג'סר א-זרקא. נסיעה של כ-700 מ' בין בתי הכפר מובילה אותנו לצומת T, שם אנחנו פונים ימינה וממשיכים על הכביש, המתעקל מיד שמאלה. יוצאים מהכפר, חוצים את כביש מס' 2 (חיפה-תל אביב) בגשר תחתי ולאחר כקילומטר מגיעים למפגש עם כביש מס' 4 (חיפה-תל אביב הישן), בדמות צומת T (5). כאן אנחנו פונים ימינה (דרומה) ולאחר כ-400 מ' שמאלה (מזרחה) בפנייה קטנה, המובילה לשביל החוצה שדה חרוש, בסופו מזומנת לנו עלייה קטנה.

מתעקלים שמאלה ומיד ימינה ונוסעים בשולי המושבה בנימינה. לאחר כ-400 מ', אנחנו מבחינים מימין בקטע משוחזר ויפה במיוחד של אמת המים, שטופח על ידי המועצה המקומית. שולחנות וכסאות הממתינים בשלווה בצל, מזמינים אותנו לערוך בהם הפסקת קפה קצרה, לאחריה אנחנו ממשיכים דרומה ומתחברים לכביש פנימי של בנימינה. הדרך מובילה אותנו לצומת T, בו אנחנו פונים שמאלה, חולפים מתחת לגשר פסי הרכבת ולאחריו פונים שמאלה. נסיעה נעימה מובילה אותנו לקצה המושבה, עד שאנחנו מגיעים לפנייה קטנה ימינה (מזרחה), העוברת לאורך נחל תנינים.

נחל תנינים זורם לאורך של כ-25 ק"מ, מרמות מנשה ועד לים התיכון, כשהוא מנקז את מי דרום הכרמל, עם יובלים קטנים ונחלים החוברים אליו (ביניהם נחל דליה, נחל נילי ונחל אלונה). בתקופה הרומית שכנה בסמוך אליו העיר קרוקודילופוליס, שניתן להתרשם משרידיה, ויש הטוענים כי בעבר הרחוק שכשכו במימיו תנינים.

המים הקדומים

במפגש השביל עם דרך כורכר (6) אנחנו פונים ימינה (מזרחה) ונוסעים על גדות נחל תנינים. את חלקו היבש של הנחל אנחנו מנצלים לנהיגת שבילים מהירה אך זהירה, מקפידים לשמור על מרווחי אבק. נסיעה נוחה לאורך של כ-3.5 ק"מ, מובילה אותנו לצומת T, שם אנחנו פונים שמאלה (צפונה) ולאחר כ-500 מ' פונים ימינה (מזרחה) ונוסעים בשולי המטעים של מושב אביאל.

בצומת הראשון שאנחנו פוגשים אנחנו פונים ימינה ומיד שמאלה, אז מתגלה בפנינו אמת מים של חברת מקורות. נוסעים בצמוד אליה, עד שהשביל נפרד ממנה ומתעקל ימינה, לכיוון סכר קטן, באמצעותו מנוקזים המים המגיעים מרמות מנשה.

בכניסה לסכר אנחנו פונים שמאלה וממשיכים עם הדרך המתעקלת ימינה, עד שמגיעים לכביש. פונים שמאלה (צפונה) ולאחר כ-700 מ', מבחינים מימין לדרך באתר של 'מי קדם' (7), שם אנחנו עוצרים לביקור קצר ומרתק.

אחרי החוויה המרשימה, אנחנו יוצאים מהחניון אל הכביש, שם אנחנו פונים שמאלה וממשיכים בנסיעה של כ-500 מ' בין המטעים. פונים שמאלה (צפונה) לדרך לבנה ומאובקת ונכנסים לשמורת יער אלונה. שבילים רבים מתפתלים ביער ואנחנו נוסעים בכיוון הכללי של השביל המסומן באדום לבן, המקיף את היער מצדו הצפוני ומפריד בינו לבין נחל דליה, עד שאנחנו פוגשים בשביל המסומן באדום (8) - נוסעים עליו לאורך כ-1.7 ק"מ, עד שמגיעים לכניסה להר חורשן (9). כאן אנחנו מוצאים מקום מצוין לארוחת צהריים, עם שולחנות אבן גדולים, הרבה צל ואפילו "מנגל" מאולתר.

צמחייה ומפלים

אחרי ששבענו ואגרנו כוחות, אנחנו ממשיכים על אותו השביל, המסומן כעת בכחול-לבן, ונוסעים בשולי היער, המצוי מימין לנו. הדרך מזמנת כמה וכמה שעשועי עבירות בדמות עליות חביבות - בוחרים בנתיב הנכון, משלבים להילוך ראשון Low ומטפסים בזהירות. ממשיכים עם השביל המסומן בכחול, לאורך של כ-2 ק"מ (לאחריהם הוא ממשיך לטפס דרומה) ונפרדים ממנו בפנייה שמאלה (מזרחה). בדרך אנחנו חולפים למרגלות נ.ג. 186 ובהמשך פוגשים שוב את השביל המסומן בכחול (10).

פונים שמאלה (צפונה) ונוסעים לאורך נחל דליה, דרך 'עין מחוללים' - בוסתן מדהים ושופע צמחייה. אנחנו נפרדים מהשביל עליו נסענו, לטובת שביל העולה לכיוון קיבוץ רמות מנשה (11), עד שמגיעים לכניסה אליו.

אחרי שאנחנו פונים ימינה (מזרחה), אנחנו ממשיכים בנסיעה לאורך כ-2.5 ק"מ ומגיעים לצומת כבישים. חוצים אותו וממשיכים בנסיעה של כ-1.5 ק"מ, לאחריה פונים שמאלה (צפונה), לכיוון קיבוץ רמת השופט. לאחר כ-200 מ' אנחנו פונים ימינה, לדרך כורכר לבנה, בהתאם לשלט המורה על "פארק אתגרי טייפון" ולאחר כקילומטר אנחנו מגיעים לרחבת החנייה שלו (12).

מכאן אנחנו פונים שמאלה (צפונה), על דרך רומית עתיקה, ולאחר כ-500 מ' פוגשים בשביל המסומן באדום, עליו אנחנו ממשיכים. לאחר כקילומטר, הדרך מובילה אותנו בירידה שמאלה ואנחנו נוסעים בסמוך לעשבייה סבוכה לאורך כ-900 מ'. פונים ימינה, חוצים את נחל השופט וממשיכים בנסיעה לאורך גדתו הצפונית. נסיעה של כ-800 מ' מובילה אותנו לסבך של סוף ובמבוקים, שם אנחנו מחנים את הרכבים ונכנסים ל'עין יואש' - אחד המקומות המדהימים באזור, עם מעין שופע מים ומפלים טבעיים נפלאים.

זהירות בדרכים!

נהיגה בדיונות היא מהנה במיוחד, אך חשוב להקפיד על מספר דגים, שימנעו התחפרות בחול והרבה מפח נפש:

* יש לשמור על הרכב בתנועה כל הזמן.

* אין להיעצר בפתאומיות במהלך הנסיעה, מאחר וזה גורם לגלגלי הרכב להינעץ בחול (במידה וצריך לעצור, יש לעשות זאת לאט).

* אם צריך לעצור בדרך, כדאי לנסות ולמצוא משטח קשה יחסית, או משטח המצוי בירידה - כך יהיה קל יותר לחזור לנסיעה.

* בנסיעה על דיונות מומלץ לשמור על מהירות של 50-30 קמ"ש ו"לשייט" על גבי החול.

* חשוב להקפיד לשמור על מרווח ביטחון בין רכב לרכב.

מעיינות ירוקים

ממשיכים בדרך - שתי עליות תלולות מתגלות לנו בצפון-מזרח ואנחנו בוחרים באחת מהן ועולים בה בזהירות. בשיא הגובה, מתגלה לעינינו תצפית היקפית מרהיבה של האזור ואחרי שכולם מסיימים להתפעם מהמראות, אנחנו "גולשים" בירידה מצידה השני של הגבעה, לכיוון 'עמק השניים'. בסופה של הירידה אנחנו פונים ימינה (צפונה) ולאחר כ-800 מ' מגיעים לגדר תיל קטנה, שם אנחנו שוב פונים ימינה (מזרחה). מימין לדרך מתגלה 'עין פרוד' היפהפה (13) - מעין קטן וקסום ולצדו עצי דקל גדולים ושרידים סכר ישן.

אחרי שאנחנו מתענגים על פנינת החמד הזאת, אנחנו ממשיכים בנסיעה במגמה כללית מזרחה, עד שפוגשים בשביל המסומן באדום (14). פונים שמאלה (צפונה) ונוסעים לאורך נחל השופט, עד שמגיעים לשלט עליו כתוב "שער סגור". פונים שוב שמאלה ומגיעים לכביש סלול, שם אנחנו פונים ימינה ונכנסים לפארק הזורע (שעבר לאחרונה שיפוץ כללי). נוסעים לאורכו של הפארק, עד שמגיעים ל'עין אמי' ('עין חשרת'), שגדר עץ חומה מצד שמאל מצביעה על מיקומו (15).

ביקור בפנינה המוריקה הזאת חותם לנו את היום ואנחנו מתחילים להיערך לתנועה חזרה. הדרך עליה אנחנו נוסעים מתחלפת בכביש, העובר בסמוך לגדר ההיקפית של קיבוץ הזורע ובצמוד לבתי המושבה יקנעם. לאחר כ-1.5 ק"מ אנחנו פונים ימינה (צפונה) לרחוב הראשי של המושבה, ממנו ממשיכים על כביש 70 עד לרמזור (16), המוביל אותנו אל דרכנו הביתה.

השלום כבר כאן

חוות 'עמק השניים' היפהפייה - המוכרת בשם 'עמק השלום' - שוכנת ברמות מנשה (בעמק של נחל השופט), כ-4 ק"מ מדרום לצומת יקנעם. באוגוסט 1936, עת החל המרד הערבי, נהרגו במקום שני שומרים צעירים על משמרתם, לזכרם ניטעו במקום שני ברושים, הבולטים בשטח עד היום.

לאחר הרצח, שזעזע את הישוב כולו, נעשה ניסיון להקים במקום נקודת התיישבות בשם 'רמת השניים', אך המקום ננטש כעבור זמן קצר. בשנת 1962, עלה לארץ הרמן בצנר - נוצרי-גרמני אוהב ישראל, שהאמין בשליחות המשיחית של עם ישראל ובזכותו על הארץ. הוא רכש את השטח, בנה בתי מגורים ומבני משק ופיתח סביבם חקלאות צנועה, על מנת לספק את הצרכים הבסיסיים עבורו ועבור אנשיו. מאז אותה התיישבות, זכה המקום לשם 'עמק השלום'.

מול החווה, נמצא האתר הארכיאולוגי של תל פרור, לרגיל נובע עין פרור, שמימיו זורמים אל נחל השופט.

לפני שיוצאים לדרך...

אורך המסלול: כ-48 ק"מ.

משך הטיול: יום שלם.

אופי המסלול: חציית דיונות, נהיגת שבילים מהירה, קטעי נהיגה טכנית ואי אלו שעשועי עבירות מהנים.

מפה: מפת סימון שבילים מס' 4 (קנ"מ 1:50,000) - 'הכרמל'.

ציוד: הרבה מים, ערכת עזרה ראשונה, נעלי הליכה, כובע, מצלמה ומשקפת, גלגל רזרבי.

בקיץ: קרם הגנה מהשמש, בגד ים ומגבת, צלייה (שמשיה) גדולה.

עונה מומלצת: אביב וקיץ (אז גם אפשר לזכות בכמה וכמה טבילות מרעננות בדרך).

נ"צ לאורך הדרך (בהתאמה לספרות האדומות המופיעות במהלך הכתבה)

(1) 140368/1209082 (תחנת דלק "פז", בסמוך לתחנת הכוח 'אורות רבין').

(2) 140710/1213406 (חוף הקשתות).

(3) 140967/1215136 (נחל תנינים).

(5) 143509/1215630 (צומת כבישים).

(6) 145155/1214930 (מפגש שביל עם דרך כורכר.

(7) 150667/1217616 (חניון מי קדם).

(8) 149559/1221274 (מפגש שביל עם סימון שבילים אדום).

(9) 150915/1221870 (הכניסה להר חורשת מכיוון בת שלמה).

(10) 154361/1221061 (מפגש שביל עם סימון שבילים כחול).

(11) 155863/1222647 (כביש הכניסה לקיבוץ רמות מנשה).

(12) 160009/1224173 (חניית פארק מוטורי טייפון).

(13) 158407/1225332 (המעיין).

(14) 159917/1225971 (מפגש שביל עם סימון שבילים אדום).

(15) 160932/1227260 (עין אמי)

(16) 160490/1230312 (צומת יקנעם)

קסמי המדבר

מסע ג'יפים במרוקו

תשעה ימים בין מרחבי המדבר של מרוקו, גילו בפנינו את יופי נדיר - נאות מדבר מרשימים ומוריקים, תצורות נוף יפהפיות, כפרים בלב החולות ואווירה ייחודית וקסומה.

מאת: רוני טואג

לאחר יום טיסות מתיש, שהחל בתל-אביב, המשיך בעצירת ביניים באירופה והמשכו בטיסת פנים מקזבלנקה לווארזאת, הגענו לבית המלון. השעה היתה כבר מאוחרת ובבוקר התעוררנו לעיר גדולה. ווארזאזאת  מצויה בצומת דרכים חשוב, בקצהו הצפוני של עמק הדרע, בנתיב השיירות המרכזי בואכה מרקש. בשנות ה-30' של המאה העשרים, הקימו במקום בו היה הקסאר (כפר מבוצר) מרכז שלטוני, ובכך קבעו את אופייה של העיר.

קסמי המדבר

עמק הדרע, המשתרע מדרום לעיר, נמשך לאורך כ-174 ק"מ, עד לעיר זגורה. לאורך הדרך ניתן לראות מטעי תמרים, עצי פרי שונים וגידולי שדה (בעיקר - אספסת ותירס). מדהים כמה בולט הצבע הירוק על רקע שולי העמק החשופים, כשהוא מדגיש את החשיבות הכלכלית של נווה מדבר קסום זה. בחלק מן הכפרים שלאורך הדרך, חיו קהילות יהודיות, מחלקן יצאו שושלות של רבנים מפורסמים (הידועה שבהם היא משפחת דרעי).

לאחר נסיעה לאורך נווה המדבר, פנינו לעבר הסהרה. הנוף השטוח של החמאדה, המשתרע מאופק לאופק, מהווה ניגוד בולט לירוק הבוהק שהשארנו מאחור. הנוף הפתוח וכפרי הרועים הפזורים פה ושם מכניסים אותנו אל אווירת המדבר. לעת ערב הגענו אל מאהל שהוקם על ידי הצוות המלווה בכפר סידי עבד א-נאבי (הבנוי סביב זאוויה (מקום עליה לרגל), בו קבור איש דת שהפך לקדוש עבור תושבי הסביבה). ארוחת הערב שהוכנה לנו הזכירה באיכותה את הטובות שבמסעדות מרקש, ולאחריה - כנהוג במדבר - שלפו אנשי הצוות תופים וסחפו את כולנו לשירה וריקודים אל תוך הלילה.

יופי ומשובות נעורים

אלו בינוינו שלא התעצלו והשכימו לזריחה, זכו במראה מרהיב! ארוחת בוקר צנועה העניקה לנו את הדרוש לקראת היום הצפוי ויצאנו לדרך, מבחינים מרחוק בים החול העצום. המשכנו בנהיגה בחול הרך, המקיף מליחה גדולה; בשנים גשומות במיוחד (תופעה נדירה בסהרה), מתמלא השקע במים וצומחת לה ימת איריקי, המושכת אליה מיני בעלי חיים רבים, ביניהם אפילו פלמינגו!

בדיונות החול הגבוהות של ארג אל מהזי טיפסנו יחפים, התגלגלנו כילדים וקשה היה להוציאנו משם. אך אל דאגה, מאהל הלילה הוקם למרגלות הדיונות בשגהגה, כך שלא נאלצנו להיפרד כליל ממשובות הנעורים.

עם רדת השמש, נבצעו הדיונות בגווני אדום רכים ונפלאים ואלפי כוכבים החלו להתגלות בהדרגה בשמיים המתכהים. שקט כמעט מקודש שרר בכל וכל אחד מאיתנו התכנס לתוך עצמו, במחשבות שנראה ורק המדבר יכול לעורר...

עדויות מן העבר

בוקר חדש עלה על המדבר והפעם איש לא התעצל וכולנו קיבלנו את השמש העולה, ישובים על חול הדיונות הרך. יומו הרביעי של הטיול, הוביל אותנו לעוד כמה דיונות מרשימות (שכמובן התגלגלנו בהן להנאתנו…) ונאות המדבר הירוקים הוסיפו לקסם המיוחד, עם עצי התמר ומקורות המים.

המשכנו בדרך, פוגשים משטח מדברי רחב, עם מאובנים רבים ובהם גם זוחלים - עדות אילמת לזמנים בהם מדבר הסהרה היה אזור אחר, שנהנה מגשם רב, צמחייה עשירה כיסתה את מרחביו ושלל בעלי חיים חיו בו.

המשכנו צפונה, מרגישים איך הסביבה והאווירה משתנים אט אט, ככל שאנו מתקרבים אל הדרע – כפרים החלו להיראות ברקע ונראו סימנים ראשונים לחלקות חקלאיות, שמספרם הלך וגדל ככל שהתקרבנו לעיר המחוז זגורה. את הלילה העברנו הפעם במלון, נהנים מהנוחות, אך מתרפקים על חוויות לינת "מיליון הכוכבים", על דיונות קסומות בלב המרחבים.

בחזרה לקסם הירוק

היום החמישי של המסע החזיר אותנו אל נופי נווה המדבר של הדרע והכפרים הפזורים לאורכו. המשכנו מן הדרע, פנינו מועדות לעבר ג'אבל סהרו - רכס הרים המתנשא לגובה של כ-2,500 מ', הנחשב לאחד  הצחיחים ביותר ברחבי מרוקו; למרות זאת, שבט העיט עטא, מוצא בין מרחביו את פרנסתו ברעיית צאן.

בשעות אחר הצהריים נעצרנו למרגלות שני צוקים מרהיבים, ביניהם משתרע באב עלי. עזבנו את רכבי השטח ויצאנו ברגל לעבר המצוקים, למסלול נעים ונופים מרתקים.

את היום החדש פתחנו בטיול רגלי לעבר מפל בקרבת באב עלי, המזמן חוויה מדברית מופלאה. נופי ג'בל סהרו, שנגלו לנו עת טיפסנו אל חלקיו הגבוהים, היו מן המרשימים שראינו. חלפנו ליד מכרה כסף ולאחר מסלול מרשים הגענו לכביש, שם המשכנו בנסיעה עד לקניון הטודרה, אשר באטלס הגבוהה. המראות היו מופלאים - קניון מרשים, הצבוע בירוק עז של חלקות חקלאיות, לאורכו פזורים כפרים קטנים ומלאי חיים. העברנו את לילה בטמטטושה – כפר קטן, שהעניק לנו היכרות בלתי אמצעית עם החיים באזור.

פרידה מן החולות

בבוקרו של יום מצאנו עצמנו נוסעים בדרך לא דרך, עד לכפר מסמריר, בחלקו העליון של נהר הדדס. המשכנו בפיתולים העוקפים את הקניון העליון, אל הקניון האמצעי, דרך שני "קירות" סלע זקופים, מעברם נשקף נוף מרהיב. חלפנו דרך כפרים ציוריים וצורות גיאולוגיות מרהיבות, ולאחר שפנינו אל נהר המגונה (אחד מיובליו הגדולים של הדדס), הגענו לכפר בו-טאראר, בו גם העברנו את הלילה.

בוקר אחרון במדבר החל בהליכה קצרה לצד נהר המגונה, עם שפע של הזדמנויות לשכשוך רגליים מרענן במים הצוננים. המשכנו בנסיעה במורדות הדרומיים של האטלס הגבוה, חלפנו על פני רועים וכפרים ובסופה של הדרך הגענו לסקורה. החל מן המאה ה-16, הוקמו באזור קסבות רבות, כשללא ספק גולת הכותרת של הביקור במקום, הוא ביקור בקסבת אמרידהיל - המרשימה ביותר מבין הקסבות של סקורה.

חזרה לווארזזאת סימלה בעינינו את הפרידה מהמדבר ומשכיות החמדה שהוא משכן. לקחנו נשימה אחרונה מהקסם הזה, מנסים לקחת קצת ממנו יחד איתנו…