|
|
|
|
|
|
|
גן-עדן מושלם לאוהבי טבע: איי פוקלנד |
||
 |
מול חופי ארגנטינה הדרומית, באמצע הדרך בין ארץ האש לאנטקרטיקה, נמצא גן-עדן שכוח - איי פוקלנד. בשל הקושי להגיע לאזור, כמו גם העלות הגבוה, רק 250 תיירים זוכים מדי שנה לבקר בו.
הצטרפו אלינו למסע בין נופים יוצאי דופן, היסטוריה מרתקת ואינספור כבשים ופינגווינים. דנדן בולוטין, מדריך ב"אקו" |
|
|
מול חופי ארגנטינה הדרומית,
באמצע הדרך בין ארץ האש לאנטקרטיקה,
נמצא גן-עדן שכוח - איי פוקלנד. האיים
זכו לתשומת לב בעיקר "בזכות" מלחמת פוקלנד, שפרצה
כשהארגנטינאים פלשו אליהם בשנת
1982. ניסיונה של החונטה הצבאית
"לשחרר את הקולוניה הכבושה"
נכשל והם סולקו בבושת פנים על-ידי הצבא הבריטי, אך עד היום מכריזים השלטים
בחופי ארגנטינה כי "מלווינס (שמם המקומי של האיים) שלנו".
אז מה יש במקום הקטן והרחוק הזה שהופך אותו לפנינת גן-עדן קסומה ונכספת? למעלה מ-200 איים קטנים המתפרשים על פני שטח כולל של כ-12,750 קמ"ר (כמחצית משטח ישראל), בשניים מהגדולים שבהם מתנהלים עיקר החיים באזור. אלפיים חיילים בריטים המוצבים במקום כמעט והכפילו את האוכלוסייה המקומית, המונה כ-2,500 בני אדם, מרביתם חיים בסטנלי - העיר היחידה, המתפקדת גם כבירה. שאר התושבים מתגוררים בחוות הפזורות במרחבי האי, הקטנות שבהן בנות 45 אלף דונם ואילו הגדולות - משתרעות על פני כמיליון (!) דונם. לצדם חיים כ-600 אלף כבשים מזן מרינו האופייני לאזור, מגוון מיני פינגווינים, אריות-ים, כלבי-ים, פילי-ים, קורמורנים, אלבטרוסים, שחפים, שחפיות, יסעורי ענק. |
||
|
||
|
איים בלי סודות מלבד הבידוד הגיאוגרפי של האיים, כמעט ואין בהם תשתיות תיירות , מה שמסביר את העובדה שבקושי 250 בני אדם בלבד זוכים לבקר בהם מדי שנה. אלו מתמודדים עם תנאים קשים, יוקר מחייה, יכולת התניידות מוגבלת (לא ניתן לשכור רכב על האיים) ומקומות ספורים ללינה. אך כל מה שהגיע למקום מודה - המאמץ יותר משווה. בין אם הגעתם מצי'לה או מאנגליה, כבר עם הנחיתה בשדה התעופה - במטוס שרובו מטען ומיעוטו נוסעים - כשתתקלו בפקידי ההגירה עם המבטא הסקוטי הכבד, תבינו כאן זה לא בדיוק דרום אמריקה. החיים על האיים לא פשוטים - כמעט כל המוצרים מיובאים מאירופה, בהם גם אינספור גלונים של בירה, מלבד בשר הכבשים המצוי בשפע (שאת הצמר שלהם מייצאים לאנגליה), הביצים והחלב. חצי שעת נסיעה באוטובוס מקומי תוביל אתכם לסטנלי הבירה, משם תוכלו לשכור "מונית" לנדרובר (נסיעה של חצי יום תעלה כ- 80 ליש"ט) איתה תגיעו למחוז חפצכם. בעיר הקטנה יש מספר כנסיות ופסל חוצות אחד העשוי צלעות לוויתן ענקיות. מתעניינים בארכיטקטורה קלאסית, מוזיאונים וכנסיות? סעו לאירופה. לכאן הגעתם כדי לפגוש בטבע במלוא עוצמתו. תוואי השטח של האיים כמעט חשוף לחלוטין, למעט העצים שנטעו המתיישבים, ואזורי החופים מכוסים עשב גבוה המשמש מסתור למינים רבים של בעל-חיים. התיישבות הקבע הראשונה הביאה עמה גם נזק רב לאזור - עשבי החוף חוסלו בחלקים נרחבים ואת מקומם של בעלי-החיים תפסו הכבשים, החולדות והשועלים. יתר על כן, השועלים שהביאו עמם המתיישבים לשעשועי "ספורט" הציד, הפכו ברבות השנים למזיק נקמן שפגע בבעלי החיים המקומיים. המציאות באיים מחייעבת לתכנן את הטיול בהם מראש - רובם מאוכלסים בחוות פרטיות, כך שיש צורך לתאם מראש עם בעלי הקרקע את ההגעה ובדרך-כלל גם לשלם עבור הכניסה ו/או הלינה, גם אם זו נעשית באוהל באזור הפתוח. המעבר בין האיים מתבצע באמצעות מטוסים קלים, מה שאומר שחייבים להזמין מקומות מראש כדי ששירות הטיסות יוכל לתכנן ולנהל את התנועה. מסיבה זאת זמני הטיסות המדויקים מתפרסים רק ערב הטיסה וניתן להתעדכן בהם ברדיו המקומי, שיעדכן אתכם (ואת שאר תושבי האי) כי "מיסטר X טס מחר ב- 9:30 מסטנלי לאי אריות הים". יותר מדי סודות לא תוכלו להסתיר כאן. הגעתם? נציג המשפחה בשטחה נחת המטוס יעמיס אתכם עם הציוד על גבי ג'יפ לנדרובר ישן ויחד תקפצו בדרכי העפר שברחבי האי. |
||
|
|
||
|
להריח את ארוחת הבוקר של אריות הים אחת משכיות החמדה הקסומות באזור הוא "אי אריות הים" - קטן השייך לממשל בפוקלנד, שהוכרז כשמורת טבע כאן תוכלו להשתכן בלודג` קטן ואינטימי עם 3 ארוחות ביום (חיוני כשאין אף מכולת באי) ולראות בטווח הליכה המוני פילי-ים הרובצים על החוף. משקלו של הזכר מגיע עד ל-3.5 טונות ואורכו ל-6 מ'. כשענק כזה מתרומם מולכם בגופו המגושם לגובה של כ-2 מ', פוער את פיו ושואג/נוחר ברעש אימתני ממרחק כזה שניתן להריח את הארוחה האחרונה שלו (דיונונים ודגים, איך לא?) אתם מבינים שאתם בפוקלנד. הביטו סביב ותראו פינגווינים, יסעורי ענק ושלל בעלי חיים ששלוות חייהם אינה מופרת על-ידי תיירים או גדרות.
עד 1960 פעל באיים
מפעל לעיבוד שמן בבעלי החיים של האזור -
תחילה צדו לשם
כך לוויתנים, וכשאלו
אזלו עברו לצוד פילי-ים וכלבי ים, ולבסוף גם פינגווינים,
שמכל 10 מהם הפיקו גלון שמן אחד. למרבה המזל הבינו המקומיים את חשיבות שימור
הטבע והסביבה וצייד החיות נאסר. בשעות הערביים, כשקרני השמש הכתומות צובעות את הסלעים, מרחפים אלבטרוסים לאורך הקליף ומבהירים לנו עד כמה המטוסים שלנו מסורבלים - עוף ים זה מתהדר במוטת כנפיים אדירה, ומרחף ללא ניע כדאון משוכלל קרוב לצוקים, עד שהוא נוחת על המדרון התלול כדי להאכיל את גוזליו. אם התמזל מזלכם וגם בת זוגו שם, תזכרו לחזות במופע חיזור מרהיב, הכולל נקישות מקור וקשר אינטימי שמדגים זוגיות מושלמת מהיר. אחד השיאים באיים הוא מראה הפינגווין המלכותי, כמעט מטר גובהו, אצילי וחגיגי ונראה תמיד כלבוש בטוקסידו. המחזה של מושבה מלכותית שכזאת, המונה מאוד פרטים המדדים בהילוך מלא חשיבות, יבהיר לכם שהיה שווה להתאמץ כדי להגיע לכאן. אין ספק , אלו איי הוד מלכותה - גן עדן לחובבי טבע בלבד. |
||
