יין וגורמה

זה מה שנשאר

בדרך התבוננותו יוצאת הדופן, הופך חוני את היומיומי והמובן מאליו למשהו שאי אפשר שלא להבחין בו או להתעכב עליו: את העבר לעכשווי, את הדומם למלא חיות, את חסר החשיבות למרכזי ומעורר השראה. חוני, המושפע משורה ארוכה של אמנים - ממונדריאן עד מרסל דושאן, ובעיקר מתנועת דאדא - רואה את עבודתו כהעתקת פיסות חיים ממקומן הטבעי, הוצאתן מהקשרן והצגתן כיצירת אמנות. הוא מפשיט את החפץ הקונקרטי ממשמעותו הפרוזאית ומחלץ ממנו את מרכיביו האמנותיים - צורה וצבע. 

זה מה שנשאר הוא דיאלוג בין עבר לעתיד; שימור - ועם זאת יצירה מחדש. הספר משייט במרחב האסוציאטיבי של האמן, שעליו מרמזים כיתובי התמונות, שגם מרחיבים את ההקשר שהוא פותח סביב כל אובייקט. לאורך הספר משובצים שישה מאמרים מאת: רעיה זומר-מנהלת מוזיאון ינקו דאדא, שולה וידריך-חוקרת תולדות תל-אביב, שי פרקש-מתעד ומשמר ציורי קיר, דן ארד-חוקר אריחים מצוירים, אלישבע ירדני-משמרת משטחים ארכיטקטוניים ורות משאט-מעוז-חוקרת עליית משפחות מתימן ב-1907.  

חוני המעגל נקרא על שם חכם התלמוד התמים. הוא גדל ברחוב שלוש בנוה צדק ולמד בתלמוד תורה "שערי תורה". את מצלמתו הראשונה קיבל, כשהיה ילד, מהדודים מאמריקה ומאז, ובמשך שנים רבות, הוא צועד ברחובות ת"א ומצלמה בידו. הוא בוגר המכון לאמנות פלסטית בבת-ים והאקדמיה לאמנות בבצלאל ירושלים וכן השתלם בצילום בבית הספר לאמנויות יפות בפריז. כיוצר רב-תחומי, הציג יצירות אמנות במוזיאונים, גלריות ובחללים אלטרנטיביים; השתתף בפסטיבלים בתחומי הקולנוע, הוידיאו והפרפורמנס ארט בארץ ובעולם; הקים את קבוצת האוונגארד "סמרטוט" המופיעה בארץ ובעולם; ייסד את גלריה "שלוש" ואת המקלט לאמנות עכשווית בת"א; פירסם שישה ספרים, מלבד ספר זה, כ-50 סרטי וידאו ארט וכן שבעה סרטים נוספים.

(מאת: חוני המעגל, הוצאת "קווים")

דניס רוס על מדינאות

אולם הספר חורג מדל"ת אמותיו של אזורנו: רוס מתאר כיצד סייעה המדינאות לעצב סדר עולמי חדש לאחר המלחמה הקרה; מראה כיצד כישלון המדינאות בעיראק החליש את מעמדה הבינלאומי של ארצות-הברית; מבהיר כי רק מדינאות תבלום את התעצמותה של סין ואת סכנת הגרעין האיראני; וממחיש כיצד יוכל הנשיא הבא של ארצות הברית לפתור את הבעיות הקיימות כיום ולהגדיר מדיניות חוץ ריאליסטית ושאפתנית כאחת.

הספר כולל גילויים מרתקים של פרשיות הקשורות לישראל במישרין ובעקיפין, מספק לקורא הישראלי זווית ראייה מרתקת לבחינת מדיניותה של ישראל, דרך גיבושה ואופן מימושה ומתווה ציוני דרך להבנת הכיוונים העתידיים האפשריים של המעצמה הגדולה בתבל - והחשובה שבידידות ישראל בעולם.

(מאת: דניס רוס, הוצאת "מטר")

שייקספיר

אלפי ספרים פורסמו על עבודתו ומיליוני מילים נכתבו על תולדות חייו של אחד מגדולי הכותבים האנגלים אי־פעם. בחמישים ושתיים שנותיו חיבר ויליאם שייקספיר שירי אהבה סוערים, תרם תרומה עצומה להתפתחות השפה האנגלית והותיר אחריו דיאלוגים אלמותיים. אך מה באמת אנו יודעים על האיש שעומד מאחורי כמה מהרגעים המענגים והמרטיטים ביותר במחזאות של המערב? קרוב לארבע מאות שנים לאחר מותו לא ניתן כמעט למצוא תיעוד היסטורי שייתן מענה לשאלות על שייקספיר כאדם – ילדותו, נישואיו או כיצד נראו חיי היום יום שלו.

למעשה, איננו יודעים בוודאות כיצד נראה, או אפילו איך נהג לאיית את שמו. עם מעט העובדות הקיימות וביכולת אבחנה דקה, ביל ברייסון יוצא למסע חיפוש שאפתני במטרה לגלות את גרעין האמת שבאגדה. בשילוב מרנין של המדוקדק עם השנון

בעקבות שרשרת של צירופי מקרים ואי-הבנות, הסתובבה בפריז בתחילת שנות השבעים שמועה עיקשת שהסופר והמשורר האמריקאי הארי מאת'יוס הוא סוכן סי-איי-אי. לאחר שניסיונותיו החוזרים ונשנים להזים את השמועה רק העצימו אותה, אפילו בקרב ידידיו הקרובים, השתכנע מאת'יוס שעליו לנקוט שיטה הפוכה: הוא מחליט לשחק את תפקיד הסוכן החשאי המיוחס לו, ואף מוסיף עליו כיד דמיונו הטובה. וכך, בין הפלירטוטים בלה קופול, המפגשים החודשיים של אוליפו ובילויים עם חברו ז'ורז' פרק, מתחיל הסופר להתמסר יותר ויותר למקצועו החדש.
חיי בסי-איי-אי מתעד את חייו של הארי מאת'יוס כסוכן חשאי במהלך שנת 1973, שלרוע המזל, היתה גדושה אירועים דרמטיים - הפיכה בצ'ילה, פרשת ווטרגייט וסיום מלחמת וייטנאם - ושבמהלכה מאת'יוס מגלה שמשחקי הריגול המשעשעים שלו מקבלים תפנית מסוכנת לאחר שכמה סוכנויות ביון זרות החלו להתעניין בפעילותו.

(מאת: הארי מאת'יוס, הוצאת "ידיעות אחרונות")

ועידת הפסגה בקהיר הסתיימה בהודעה דרמטית: ראש ממשלת ישראל ויו"ר הרשות הפלסטינית חתמו על הסכם לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות משחק כדורגל מכריע בין שתי הנבחרות הלאומיות. על-פי ההסכם הסנסציוני, הצד המנצח יזכה בריבונות מלאה על כל ארץ ישראל, ואילו הצד המפסיד ייאלץ להתפנות לטריטוריה חלופית.
המערכה הגורלית העומדת בפתח מעמידה את הציונות בפני המבחן הגדול ביותר שידעה ומכניסה את החברה הישראלית לסחרור שמשנה אותה כליל, ואולי בעצם לא משנה בה דבר. המספר, כתב מדיני ב"ידיעות אחרונות", מגולל את השתלשלות האירועים המפתיעה ומציג בפני הקורא מציאות פרועה ודמיונית רק במעט מזו המוכרת לכולנו.

הספר בית המקדש מגולל את סיפורו של אחד הבתים המעניינים בהיסטוריה, מבנייתו בשנת 950 לפני הספירה ועד חורבנו השני, כאלף שנים מאוחר יותר. באמצעות איורים מפורטים והסברים פשוטים מתאר הספר את בנייתו של בית המקדש ואת הטקסים שהתנהלו בו. הוא מציג דמויות מרתקות מההיסטוריה של עם ישראל, כמו המלך שלמה, המלך כורש, יהודה המכבי, הורדוס הגדול, צלאח א-דין ועוד, ופורש בפני הקורא את קורותיהם של בני ישראל, שבית המקדש היה עבורם מרכז רוחני ותרבותי.

(מאת: ז'קלין מורלי, הוצאת "כנרת זמורה ביתן")

אירועי 11 בספטמבר 2001 התקבלו בעולם בדרכים שונות ומנוגדות. נוסף על ההלם שזרע הטרור, הלכה והתבססה פרשנות הרואה בכך אירוע "אנטי-אימפריאליסטי", שבו עומדת ארצות הברית המרושעת מן העבר האחד, ומולה ניצבת פעולת התנגדות מובֶנת, גם אם מוטעית, של חלשים.

הנטייה לפרש באופן זה את הטרור האיסלאמי, הפוגע מדי יום גם בישראל, הביאה למחשבה שההקצנה של האיסלאם היא תוצר של עוני, היעדר הזדמנויות וייאוש. לתפיסה זו יש כוח רב, שכן היא יודעת להצביע על האשמים: באירועי 11 בספטמבר - ארצות הברית; בסכסוך במזרח התיכון - ישראל. הסבר זה לא הניח את דעתו של החוקר הגרמני מתיאס קונצל, שלאחר אירועי הטרור הרצחניים החל במחקר על הג'יהאד העולמי בניסיון להבין את שורשיו.

הופעתו של סבך תיל דוקרני בלב ברלין, שהוקם בחופזה בלילה שבין ה-12 ל-13 באוגוסט 1961, היתה דרמטית ובלתי צפויה גם יחד. תוך ימים החלה גדר התיל לשנות צורה עד שהיתה למה שעתיד לסמל את הטירוף הברוטלי של המלחמה הקרה: חומת ברלין.

פרדריק טיילור מביא לקוראים את הסיפור המרתק של הסכסוך הפוליטי שלאחר מלחמת העולם השנייה, אשר הוביל לטרגדיה של ברלין. הוא מפרט כיצד נחצתה באכזריות עיר בת כמעט ארבעה מיליוני תושבים, ועוררה משבר שהיה באפשרותו להביא לאסון בין מזרח למערב.

כדור-הארץ בצרות והזמן שלנו הולך ואוזל.  אם נמשיך להתעלם מאותות האזהרה,  נעמיד בסכנה את כל המוכר והיקר לנו. אז מה עושים?  אומרים לא לפקקי תנועה, לפסולת, לצרכנות שלוחת רסן, לבזבזנות. אומרים כן: להצלת כדור-הארץ!

כתיבתה המשעשעת ואיוריה המקסימים של מוניקה שיהן - המחברת והמאיירת של רב-המכר אושר" - ינערו כל אחד שנרדם ולא שם לב שאיכות הסביבה היא אחד הנושאים החשובים על סדר היום שלנו.

(מאת: מוניקה שיהן, הוצאת "מטר")

מדוע לא הצליחה המעצמה הגדולה בעולם לפתור את הסכסוך במזרח התיכון? האם קיים פתרון, ואם כן, במה הוא כרוך? ואחרי שנים כה רבות של מאבקים וכישלונות, מדוע האמריקנים אינם מוותרים? בעשרים השנים האחרונות מילא אהרון דייוויד מילר – אנליסט, היסטוריון ויועץ בכיר לנשיאי ארה"ב – תפקיד חשוב במאמצי התיווך של אמריקה להשגת שלום בין הערבים לבין ישראל. בספרו הארץ המובטחת מדי הוא מתאר בבהירות את המהלכים המוצלחים, את הצעדים השגויים ואת הדרך שהובילה את הצדדים למבוי הסתום שבו הם נמצאים כיום. מילר מספק הצצה נדירה לשולחן המשא ומתן, ומציג את התובנות ואת האסטרטגיות שהניעו את השחקנים הראשיים: נשיאים אמריקנים, מזכירי מדינה ומנהיגים ערבים וישראלים. ספרו של מילר מצליח לרסק דעות קדומות , לנתח ברעננות ובמקוריות את בעיית השלום במזרח התיכון, ואף להציע דרכים שיאפשרו, אולי, לפתור אותה.

(מאת: אהרון דייוויד מילר, הוצאת "ידיעות ספרים")

התעלומה האופפת את דמותו רבת הסתירות של הורדוס מלך יהודה העסיקה חוקרים רבים לאורך הדורות. מצד אחד היה רודן עריץ וצמא דמים, שהוציא להורג את אישתו האהובה מרים החשמונאית ואת בניה, ומן הצד האחר נודע כאדריכל מגלומן שבנה מחדש את בית המקדש, את קיסריה ואת מצדה, והביא את ממלכתו לידי פריחה ורווחה כלכלית. המסורת התלמודית הוקיעה אותו כ"רוצח החכמים" והמסורת הנוצרית הציגה אותו כ"רוצח התינוקות" וכאנטי-כריסטוס.

הורדוס: מלך רודף ורדוף משתמש בתובנות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות לפענוח אישיותו המרתקת של הורדוס ופורץ בכך דרך חדשה בהיסטוריוגרפיה. הספר מציג את רגש הנחיתות של הורדוס, המלווה אותו מאז ימי ילדותו כבן גרים אדומי, כמניע עיקרי בדרכו לשררה.

המקדשים הנטושים של אנגקור ואט שבקמבודיה, ערי המאיה המכוסות בצמחיית ג'ונגל, משמרת המוות הקודרת של פסלי אי הפסחא. מי לא התבונן בחורבות מעין אלה ושאל את עצמו, האם זה עלול לקרות גם לנו? בספר זה עוסק ג'ארד דיימונד בשאלה: מדוע התמוטטו אחדות מהציוויליזציות הגדולות של העבר ומה אנו יכולים ללמוד מכך?

דיימונד מציג טיעון גלובלי, חובק עולם, באמצעות שורה של סיפורים מרתקים מן ההיסטוריה של התרבות, ומתווה את תבניתה הבסיסית של התמוטטות ציוויליזציות: זה מה שקורה כאשר אנו מבזבזים את משאבינו, מתעלמים מאיתותי האזהרה ששולחת הסביבה שבה אנו חיים, מתרבים במהירות רבה מדי וכורתים יותר מדי עצים.

מהו עם ומתי הוא הופך ללאום? האם הוא "גזע", "אתנוס", או קבוצה אנושית בעלת רקע תרבותי-לשוני ותו לא? מדוע לאומים תובעים ריבונות על עצמם? ולשם מה הם נזקקים תכופות לדימויים המורים על מקור קדום ומשותף?
מתהיות תיאורטיות אלה ואחרות עולות ומתפרצות סוגיות אשר עשויות לערער זהויות פריכות ומחוזות זיכרון מורשים גם במקומותינו. מתי נוצר העם היהודי? במעמד מתן תורה בסיני? בכיבושי כנען? או שמא בקולמוסם של היסטוריונים יהודים מן המאה ה-19, אשר בדומה לחוקרי עבר בני תרבויות אחרות המציאו עמים מדומיינים על מנת ליצור ולייצב אומות עתידיות? באיזו תקופה הועבר התנ"ך ממדף הספרים התיאולוגי-דתי למדף ההיסטורי-לאומי?

אדולף היטלר היה ההוגה והמטיף. היינריך הימלר היה האחראי על הביצוע. כיצד הפך נער הכנסייה הביישן, שגדל בצילו של אב לאומני ושתלטן, לרייכספיהרר אס-אס - סמל הרוע והאכזריות של המאה העשרים? כיצד הצליח האיש ללא כריזמה, שלא הזכיר במאומה את דמות הגרמני המושלם שאליה שאף להגיע, להקים מנגנון רשע אדיר ששלט על חייהם של מאות מיליונים בגרמניה ובאירופה הכבושה? מיהו האיש שבערוב ימיו של הרייך השלישי, הפך לאיש החזק באימפריה שהתיימרה לשלוט בעולם כולו? מיהו בן האנוש שתחת פקודתו והנהגתו הוקמו מחנות המוות שבהם נרצחו בדם קר מיליוני בני אדם?

הקוסם מארץ עוץ (1939) - אחד הסרטים הקלאסיים הנודעים ביותר של תור הזהב ההוליוודי ואחד הסרטים הנצפים ביותר בהיסטוריה, הפך לאבן דרך בזיכרון הקולקטיבי; הדימויים של דורות'י, הדחליל, איש הפח והאריה הפחדן, אשר מפזזים על "דרך הלבנים הצהובות", נצרבו עמוק במורשת התרבות המערבית. דומה שקשה למצוא כיום זווית מקורית בדיון בקלאסיקה כה פופולרית. אבל סלמן רושדי מצליח לעשות זאת באחת המסות המקסימות ביותר שנכתבו על סרט קולנוע, שבה הוא קושר את "הקוסם מארץ עוץ" לשאלות קיומיות, אישיות ופוליטיות.

תובנותיו המבריקות של רושדי נחתמות בסיפור קצר ומזהיר, טיפוסי לרושדי – "במכירה הפומבית של נעלי האודם" – המספר על היום שבו נעליה האדומות של דורות'י נמכרות תמורת 15,000 דולר במכירת אביזרים מאולפני מ.ג'.מ.

מן היוונים ועד לאיינשטיין, דרך קופרניקוס וניוטון וממשיכיהם הרבים, הידועים והעלומים (ומלוא החופן משוגעים), סיימון סינג מוביל אותנו צעד אחר צעד במסע הנפלא הזה. כדרכו, הוא גם מסביר את העקרונות הפיזיקליים שבבסיס היקום, וגם מספר באופן מרתק על הדרמות של המדענים עצמם.
כולם יודעים מהו המפץ הגדול – או לפחות חושבים שהם יודעים, אבל הרעיון הפשוט-לכאורה על מקורו של היקום הוא תוצאה של ויכוחים עזים שנמשכו (ובחלקם נמשכים עד היום) לאורך מאות שנים. הפוליטיקות, הרעיונות החדשניים שנתקלו בביטול מזלזל מצד הממסד המדעי, המחלוקות האישיות בין מדענים מבריקים – את כל אלה, ובעיקר את התיאוריות והתצפיות עצמן, מפליא סינג לספר וולמד. הוא מסביר מהי תיאוריית המפץ הגדול, ולא פחות חשוב מכך, מדוע הקוסמולוגים משוכנעים כי זו התיאוריה הנכונה המתארת את מוצא היקום והתפתחות.

(מאת: סיימון סינג, הוצאת "ידיעות אחרונות")

בסתיו 1944 היה נראה כי קִצה של גרמניה הנאצית הגיע וכי קריסתה היא עניין של שבועות ספורים. צבאותיהן של בעלות-־הברית כבשו תוך כארבעה חודשים את צרפת ובלגיה, לאחר מבצע מרהיב בחופיה של נורמנדי, והגיעו לגבולה המערבי של גרמניה. במזרח ניצב הצבא האדום במבואותיה של ורשה, דרוך למבצעים נוספים נגד הוורמאכט המוכה. אבל לא כך התגלגלו הדברים. ניסיונותיהם של הכוחות האמריקאיים והבריטיים להמשיך להתקדם במערב הפכו לכישלונות צורבים, ובסוף 1944 הצליח הצבא הגרמני אף להפתיע את הגייסות האמריקאיים ולהפליא בהם את מכותיו ב"קרב על הבליטה".

מדוע לא ניצחו בעלות־הברית כבר ב־1944? כיצד הצליחו כוחות גרמניים דלים יחסית לבלום בהצלחה כזו את תנופת התקדמותם של צבאות המערב? כיצד אירע שמפקד כוח המשלוח האנגלו- אמריקאי, הגנרל אייזנהאואר, הודיע - מבלי שהתייעץ בממונים עליו — לסטלין, מנהיגה של ברית־המועצות, כי צבאות המערב לא יכבשו את ברלין?

מסה על מוצא הלשונות (1781), מאת ז'אן ז'אק רוסו, אשר רואה אור לראשונה בעברית, מצרף מגמות יסוד של רעיונות של "המאה ה-18 הגדולה" מתחומי תיאוריות הלשון והחשיבה על המוזיקה, תוך כדי כך שהוא בא עם חלקן בפולמוס חריף. גם אם נראה לכאורה שרבה הקינה בו על עידנים שנגוזו וגני-עדן שנעלמו, הרי חציו מופנים קדימה יותר מאשר לאחור, בעיקר לעבר הסוגיה: האם וכיצד ניתן לרפא תחלואים קיימים ולעודד את יצירתם של משאבים סמויים לשם כינון חברה נאורה, מוסרית וחיונית יותר? דומה שרוסו, יותר מרעיו ה"פילוסופים" הנאורים, היה ער – אם לא חרד ממש – לסכנת "שובם של הברבארים", משמע לרעיעות הנכסים התרבותיים של הציוויליזציה ולאפשרות שמה שנראה כשכלולה (כגון לשונות לוגיות הבנויות כהלכה) מהווה, ואף מעודד, את קלקולה.

קן וילבר מציע נקודת  מבט מרתקת על כמה נושאים שזה שנים מהווים מוקד לעניין ומחלוקת, ביניהם: מלחמת המינים, רב תרבותיות, אתיקה ואקולוגיה סביבתית.

 זהו ספר ייחודי מבחינת רוחב הראייה ומבחינת החזון האינטגרטיבי .ולמעשה כולל מיפוי ומכלול הידע האנושי.

וילבר מנסה לשרטט נתיב התפתחות אחיד לכל המדעים כולם ולכל תחומי החיים, ביניהם - פיזיקה, פסיכולוגיה, היסטוריה, תרבות ודת.

על הסופר: קן וילבר הוא אחד הפילוסופים האמריקנים הנודעים ביותר של זמננו. ספריו תורגמו ליותר מעשרים שפות.

(מאת: קן וילבר, הוצאת "כנרת")

"הכל מוזר במאה השמונה-עשרה, כשבוחנים את הדברים בפרוטרוט," כותב דארנטון, אחד ההיסטוריונים המקוריים, מעמיקי התובנה והמשעשעים ביותר של זמננו, שהתמחה במאה הגדולה של הצהרת זכויות האדם, מלחמת העצמאות של אמריקה והמהפכה הצרפתית. בצירוף נדיר של למדנות וכושר סיפור הוא מראה לנו שלא רק לוושינגטון היו שיניים תותבות, אלא גם לעידן המאורות כולו - שהוא לא היה באמת מקור כל הקידמה של העולם המודרני, ולפיכך גם לא של כל העוולות שמייחסים לו.

דווקא משום שהוא יודע לצמצם את תנועת ההשכלה למימדיה האמיתיים הוא מצליח להצביע על חשיבותה הגדולה במערכה לשינוי הלבבות ולתיקון מוסדות השלטון. דמויות מוכרות כביכול כוולטר, רוסו, פרנקלין וג'פרסון יוצאות מהמכבש האלגנטי שלו רעננות ועזות מתמיד, והעבר שהוא חושף בפני הקורא אינו סתם מקום אחר, אלא מקום פרוע ומבלבל, בלתי צפוי, מרתק ושווה ביקור.

(מאת: רוברט דארנטון, הוצאת "חרגול")

עולם מופלא מביא את הסיפור המדהים של החיים על פני כדור הארץ. זהו אלבום מרהיב, המלווה את סדרת הטבע המונומנטלית של ה-BBC ולוקח אותנו אל פינות נידחות ומחוזות מרגשים בכוכב הלכת שלנו כשהוא מציג תמונה מרתקת וסוחפת של הטבע כפי שלא נראה מעולם.

מלבד המראות המרגשים והמסע הבלתי נשכח שהספר מוביל אותנו לתוכו, הוא מעלה שאלות קשות וחשובות בנוגע לחשיבות שימור המינים, ההגנה על בעלי-החיים והצמחים הנמצאים בסכנת הכחדה וההרס השיטתי של נפלאות כדור-הארץ בידי האדם.

"התחממות כדור הארץ הפכה לבעיה הדחופה ביותר של עולמנו .אנו ניצבים בפני משבר אקלים, ואף שנדמה לנו שהוא שמתרחש לאטו, הוא קורה מהר מאוד .אם לא נכיר בעובדה שזה משבר אמיתי ונפעל, תוצאותיו ילכו ויחמירו: סופות בעלות עוצמה הרסנית יכו בנו לעתים קרובות יותר, בעלי חיים ימשיכו להיכחד, מפלס המים יעלה ומיליוני בני אדם ייאלצו לנטוש את בתיהם המוצפים .יש לנו הידע והיכולת לפתור את המשבר הזה – הבחירה לעצור את התחממות כדור הארץ נתונה בידינו .כל אחד מאיתנו הוא הגורם להתחממות העולמית, וכל אחד מאיתנו יכול להפוך לחלק מן הפתרון :כשאנו מחליטים מה לקנות, כמה חשמל לצרוך ואיך לחיות את חיינו".

כך, אל גור, סגן נשיא ארצות הברית לשעבר בספרו "אמת מטרידה-הדור הבא"- פורמט אלבומי מרהיב המגיש תמונות חובקות עולם בשילוב טקסט ותרשימים הממחישים בצורה נגישה את מצבו הבעייתי של כדור הארץ.  

מדוע לא חרב הכותל המערבי? מי היה התייר הראשון בארץ והיכן ביקר? מדוע לא קמה המדינה בשנת 1799? על תעלומות מרתקות אלו ורבות אחרות בתולדות הארץ, מתחכה זאב ענר בספרו "לטייל עם ההיסטוריה". הספר מגולל את סיפורם של 33 אתרים עתיקים בארץ, שסיפורם גדוש באירועים מסתוריים ובתעלומות בלתי מפוענחות.

"ההחלטה לכתוב ספר זה הושפעה מתעלומה כפולה שמצאתי על מדף ספרי ארץ ישראל", כותב ענר בהקדמה לספר. "לא ידוע מדוע דעכו הספרים הללו במשך שנים, כשם שלא ברור מה גרם לשובה של הנהייה אחר ספרים מסוג זה - אך ההתרפקות המחודשת הניבה יבול מגוון ויצירתי של ספרים העוסקים בארץ ישראל".

ספרה החדש של שולמית שחר - מבכירי ההיסטוריונים בישראל וכלת פרס ישראל לשנת תשס"ג - מצייר בפני הקורא יריעה רחבה של תולדות הצוענים באירופה המערבית, משלבי ימי הביניים ועד העת החדשה. מי הם הצוענים? מנין הגיעו האנשים הללו, כהי העור והמוזרים למראה, אל ארצות אירופה? מה היו עיסוקיהם ומנהגיהם? במה האמינו? כיצד ראו אותם תושבי המקומות בהם עברו בנדודיהם וכיצד תפסו הם עצמם את בני אירופה? על שאלות אלו ורבות אחרות, מנסה לענות שחר, בהמשך ישיר למחקריה הרבים על קבוצות קבוצות מיעוטים שונות בימי הביניים.

הספר אינו מתיימר להציג מחקר נוסף על הצוענים, אלא לעגן את סיפורם בהיסטוריה של מערב אירופה בעת החדשה המוקדמת ולהשוותו לסיפורם של מיעוטים וקבוצות שוליים אחרות של התקופה - מיעוטים דתיים, קבוצות אתנוית, זרים, נוודים וקבצנים.

בדומה ליהודים, אך גם בשונה מהם, הצוענים נחשבו תמיד ל"אחרים", כאלה שנוח לטפול עליהם האשמות שונות ומשונות - בעיקר בעיתות מצוקה. תדמיתם של הצוענים עוצבה זמן קצר לאחר שהופיעו לראשונה במערב אירופה ונוצר סטריאוטיפ הצועני, שטרם נעלם כליל. תולדותיהם בעת החדשה המוקדמת סופרו רק במידה חלקית ואינן ידועות אלא לקומץ מומחה. ספר קטן זה, מצליח לשפור מעט אור על הנושא המרתק.

(שולמית שחר, הוצאת מפה

עוד ספרים מסביב לעולם