עמוד הבית

נוסעים בזמן

עד הקצה

טיולים

מנויים

פרסום באתר

 

עולם היין - קדושת האדמה

כתבות יין חדש על המדף דפי יינן טיולי גורמה וסדנאות חדשות מעולם היין
      שמן ישראלי יינות מהעולם

בעולם קיימים אזורי יין המייצרים יינות טובים יותר בעלי תנאים מקומיים טובים יותר מאחרים. כבר שנים שמתקיים ויכוח על משמעות הטרואר ותרומתו לאיכות היינות. אדמה, בדומה לאקלים, מכילה מרכיבים שונים ובכל זאת גפנים גדלות על סוגי אדמה שונים. אדמה מורכבת מחומרים רבים כגון סלעים שהתפרקו, מינרלים, שיירי חיות וצמחים חיים או מתים.

במאמר זה נתייחס לנושא האדמה, התהוותה, מקורותיה ומרכיביה, ננסה לעשות אבחנה בין סוגי אדמות שונים על יתרונותיהן וחסרונותיהן וננסה להסביר את האופן בו אדמה משפיעה על כמות יבול הגפנים, איכותם, וכתוצאה - איכות היין

מאת: ענת סלע ורפאלה רונן

השפעת האדמה על איכות היין באה לידי ביטוי דרך הרכב האדמה, מרקמה, עומקה, זמינות אלמנטים תזונתיים, תכולה אורגנית, pH, ניקוז וזמינות המים. אז מה אנחנו מחפשים באדמה? אדמות אשר בעלות נקבוביות גדולות בין חלקיקי האדמה, כאלה המתחממות בקלות באביב ומעודדות התפתחות שורשים והתפתחות Shoots , בעלות ניקוז טוב, המספקות מים ומרכיבי תזונה באופן נכון - לא מעט מדי ולא הרבה מדי. אדמות שאינן פוריות מדי אף מצליחות להגביל את צימוח העלים ומאפשרות יחס גבוה יותר של פוטוסינתזה לטובת התפתחות הפרי ולא לטובת התפתחות עודף עלים. דבר זה חשוב בעיקר מאחר והתפתחות טעמי הפרי עצמם מתרחשת קרוב מאד לסוף עונת הבשלת הפרי (דוגמא קיצונית לדבר ניתן למצוא בזן הוויוניה שם טעמי הפרי מתפתחים ממש ממש כמעט רגע לפני הצורך לבצור). למעשה – הנ"ל משפרים את המיקרוקליימט סביב הגפן ויכולים אף לצמצם את הסיכוי לקרה.

את פוריות האדמה ניתן לבחון על ידי לקיחת דגימות מהאדמה ומבחנים אנליטיים. אלה יחשפו את היכולות האדמה לאפשר תזונה נאותה חיונית, PH, ואחוז ה Organic matter. מה היא אדמה ומה הם מרכיביה?אדמה היא שכבה דקה של חומר על פני כדור הארץ שבו מצויים שורשי הצמחים.  אדמה מינראלית טיפוסית מורכבת מ 25% מים, 25% אויר, 45% חומר מינראלי ו-5% Organic matter. האיזון בין האדמה והמים משתנה על פי יובש האדמה. משמעות הדבר ש 50% מהאדמה שלנו הינו מרווחים בין חלקיקי האדמה – נקבוביות. למרות ש Organic matter מהווה רק 5% מתכולת האדמה הוא משחק תפקיד מכריע באיכות בריאותה. הסברים בהמשך.

 

Organic matter: אלה הם שיירים של כל דבר שהיו בו חיים או שעדיין חי, שחיו בתוך, או על האדמה, או שנפלו עליה (צמחים, חיות, מיקרו אורגניזמים, צואה, צמחים מתים ובעלי חיים מתים). שיירים אלה יכולים להיות בשלבים שונים של התפרקות, כאשר בסופם הם משחררים את המינרלים כך שחיים אחרים יכולים לעשות בהם שימוש. במילים פשוטות – מיחזור גורף. ניתן להוסיף Organic matter לאדמה בצורת קומפוסט או מדשנים אורגניים. כשאלו מתפרקים (נרקבים) הם משחררים אספקה שוטפת של מינרלים לשימושם של חיים חדשים. "פסולת" אורגנית מונעת סחף, מחזיקה לחות, תורמת למבנה האדמה, לתכולת מרכיבי תזונה, להתפתחות חיים מיקרוביולוגיים התורמים להתפתחות נקבוביות (בעלי החיים המצויים בשכבה זו סוללים דרכים תת קרקעיות) ולחנקן המסייע בהתפתחות הגפן.

אדמות בריאות מכילות מגוון רחב של זני צמחיה ובעלי חיים, אלה חיוניים לתזונה ולמינראליות של האדמה. את רובם לא ניתן לראות בעין בלתי מזוינת. שימור אלה חיוני לשימור כרם בריאה. לרוע המזל רבות משיטות הכורמות הקונבנציונאלית נוטות לחסל את מגוון בעלי החיים המצויים באדמה, הן על ידי שימוש במיכון כבד הגורם לדחיסות יתר של האדמה, הן על ידי מרססים, והן על ידי עיבוד מוגבר של האדמה.היווצרות אדמות ומקורן התהוות אדמה מתרחשת כאשר נוצרת אינטראקציה בין גורמים רבים כמו אויר, מים, שיירי צמחים וחיות, סלעים וכימיקלים. ההתייחסות לאדמה הינה במושגים של החומר הבסיסי Parent rock origin, עומק האדמה, תכולת ה Organic matter, מירקם, צפיפות החלקיקים ומגוונם, תכונות כימיות, היחס בין האדמה למים וחיים מיקרוביולוגיים. כל אלה ישפיעו בהכרח על צמיחת הגפן ואיכותה. יחד עם זאת - שיטות כורמות שונות, עיבוד האדמה, ניהול הכרם, האקלים, הזנים, מדשנים, השקיה, מרססים, שיטות עשיית היין עלולים לטשטש, להסוות או לשנות את תרומתה הייחודית של האדמה לאיכות היין.

 

ה Parent rock, הסלע, הינו המקור הראשוני של האדמה לפני שעברה מטמורפוזה מכל סוג שהוא והוא אשר ישפיע על זמינות תזונתית וזמינות המים ובכך על התפתחות בריאה של הענב. פני השטח של הסלע הראשוני מתפרקים לחתיכות קטנות יותר ומתערבבים עם טחב ו Organic matter ואלה יוצרים במשך הזמן שכבה דקה של אדמה.על הסלע מתפתחים ירקת ותחב ודומיהן. אז מצטרפים לחגיגה מים (גשמים) רוחות וקרות (Frosts) הנוגסים בסלעים בתאווה וגורמים להתפרקותם. אבק, לחות, בעלי חיים זעירים וחרצפים אחרים מצטרפים לחגיגה והירוקת והטחב מוחלפים בצמחיה גדולה ועשירה יותר. הצמחים מסייעים להתפתחות האדמה בכך שהם מושכים אליהם בעלי חיים וכשאלה מתים גופם נרקב תוך כדי שהריקבון מעשיר ומעבה את האדמה. על ידי כך האדמה מסוגלת לתמוך בחיים של צמחים ובעלי חיים אחרים. לשרשרת אירועים זו שני אופנים של התנהגות הנראים לעין – הסלע נשבר ומתפרק וה Organic matter מצטבר.

התוצאה - פרופיל חדש של אדמה.ברבים מהפרופילים החדשים הללו ניתן למצוא שכבות אדמה שמקורן באזור שונה לחלוטין, כאלה הצטברו באמצעות הרוח, תנועת המים בנהרות או פעילות וולקאנית.

 

פרופיל אדמה: פרופיל של אדמה מתייחס לשכבות האדמה השונות. שכבה ראשונה מתייחסת לשכבה הקרובה ביותר לפני השטח ( Top soil ). שכבה זו היא המכילהOrganic matter המספק לצמחים תזונה לה הם זקוקים לחיים טובים יותר ועליה נרחיב בהמשך. שכבה שנייה ממוקמת מתחת לשכבה הראשונה ואינה מכילה "פסולת". מעט מהאלמנטים הקיימים בשכבה הראשונה מחלחלים לשכבה השנייה וחלק מהאלמנטים של השכבה השנייה מחלחלים לשכבה השלישית. השכבה השלישית מורכבת מסלעים גדולים שהתפרקו. פרופילים של אדמה נראים אחרת בחלקים שונים של העולם והם מושפעים מגורמים שונים כגון אקלים. למקור הגיאולוגי של ה Parent material של האדמה השפעה על איכות הענב.

 

• יינות איכותיים מיוצרים מענבים שגדלו על אדמות שמקורן בכל שלושת סוגי הסלעים הבסיסיים.

Igneous אדמה וולקאנית תוצר של מאגמה - גרניט.

Sedimentary – משקעים שהתחברו יחדיו על ידי רוח ומים, דוגמת גיר וסיד.

Metamorphic – נוצר ממשקעים שהתהוו לחומר חדש דוגמת צפחה, צפחה מפוררת וקוורציט.

דוגמאות לאזורי יין בהם האדמות מקורן בעיקר בסוג סלע אחד הן:

חבל שמפיין וחבל שבלי (בורגון) שם האדמות הן אדמות גיר.

חבל חרז: אבן סיד.

פורטו ומוזל: צפחה וצפחה מפוררת.

דוגמאות לאזורי יין מפורסמים בהן האדמות מורכבות מתערובת סלעים: ריינגאו, בורדו ובוז'ולה. ישנם זני ענבים המייצרים יינות טובים יותר כאשר האדמה אחידה וישנם זני ענבים המייצרים יינות טובים יותר כאשר האדמה מורכבת מתערובת סלעים. החוכמה היא לשדך בין הזן המתאים ביותר לאדמה הקיימת באותה נקודה ספציפית.

 

מירקם האדמה מתפתח לאורך שנים אך יכולה להעלם מהר מאד. רוב האדמות מורכבות משילוב של חול, סחופת וחימר באחוזים שונים ולפיכך האדמה משתנה בכל מקום על פני כדור הארץ ויכול להשתנות אפילו ממטר למטר. סחף אדמות הנגרם כתוצאה מרוחות וגשמים יכול לשנות את פני האדמה ואף למחוק הרים, לייצר ואדיות ועמקים ולגרום לנהרות להופיע ולהעלם. זהו תהליך ארוך אשר עשוי לקחת אלפי ואף מיליוני שנים. מירקם האדמה, מראה האדמה ומגע האדמה תלויים בגודל החלקיקים ממנה היא מורכבת ומהיחסים ביניהם.  אלה נחלקים לקלסיפיקציות של מירקם - חול, סחופת וחימר – שהם למעשה גדלים שונים של חלקיקים. חול – גודל החלקיקים הינו 0.02 2 מ"מ, עקב המרווחים הגדולים יחסית בין החלקיקים הניקוז מהיר, יכולת התחממות מהירה באביב והתקררות מהירה בסתיו ויכולת נמוכה להחזיק מרכיבים תזונתיים. לחול מירקם גרגרי ונוצר מסלע שהתפרק, דוגמת: גיר, קוורץ, גרניט.

אם אדמות חול יכילו כמות מספקת של Organic matter יהיה קל לעבדן. יחד עם זאת הניקוז מהיר מדי ולכן אדמות חול מועדות להתייבשות. סחופת – גודל החלקיקים הינו 0.002 0.02 מ"מ, עקב המרווחים הבינוניים בין החלקיקים הניקוז בינוני, יכולת התחממות בינונית באביב והתקררות בינונית בסתיו ויכולת נמוכה להחזיק מרכיבים תזונתיים. אדמות סחופת נחשבות לפוריות ביותר. לרוב מכילות כמות נכבדת של מינראלים (בעיקר קוורץ) ומרכיבים אורגניים והניקוז טוב. בשעת יובש אדמת סחופת נראית כמו חול כהה והמבנה החלש שלה מסייע לעבדה.

 

חימר – גודל החלקיקים קטן מ 0.002 מ"מ. עקב המרווחים הצפופים בין החלקיקים הניקוז איטי, יכולת התחממות איטית באביב והתקררות בינונית בסתיו ויכולת גבוהה להחזיק מרכיבים תזונתיים. כשאדמות חימר רטובות הן דביקות מאד וכשהן יבשות הן קשות וקשה לעבדן. אדמות חימר מכילות חלקיקים קטנים מאד ולכן המרווחים בין החלקיקים קטנים בהתאמה. דבר זה גורם לחימר להחזיק מים לאורך זמן רב (לא חיובי בגידול גפנים) ולאפשר מעט חדירת אויר. לחימר כחול ואפור חדירת אויר מעטה מאד בעוד שלחימר אדום חדירת אויר טובה בהרבה. - Loam הינו מירקם אדמתי שבו ישנה השפעה שווה של חול, סחופת וחימר, אך יכול להיות מורכב מכמויות שונות של הנ"ל. מירקם זה של אדמה נחשב למועדף לגידול גפנים ובד"כ תורכב מ 40% חול, 40% סחופת ו 20% חימר. אדמות אלה קלות לעיבוד, עשירות ב Organic matter ועשב. הניקוז מצוין ויחד עם זאת שומרות על לחות טובה ותכולה תזונתית מצוינת.

 

• דוגמאות למספר אדמות נוספות:

Alluvial שילוב של חימר, סחופת, חול וחצץ (הנוצר על ידי הצטברות מינראלים באמצעות רוח ומים) מירקם שונה, ניקוז שונה וגיל שונה של אדמה. אדמה זו מאפיינת את אזור המדוק בבורדו ואת חבל מרלבורו בניו זילנד.

Calcareouse – מורכבת מסיד, גיר וצדפים.

Granite –סלע קשה וגרגרי, בעל תכולת קריסטלים גבוהה, בעיקר קוורץ.

Limestone – אדמה רכה המורכבת בעיקר מצדפים ומאובנים.

Marl – שילוב של חימר מסוגים שונים כמו קלציום ומגנזיום, בשילוב מאובנים וצדפים.

Sandstone – שילוב של חול וסיליקה הדחוסים יחדיו באמצעות לחצים לאורך שנים.

Schist – צפחה מפוררת. מקורה בסלע מטמורפי שמקורו בעיקר בחימר וסלעים נוספים.

Shale – שכבות דמויות חימר של משקעים דקיקים.

Tufa – עירוב של סיליקה, גיר ואפר וולקני אשר התהוו באמצעות מקורות מים.

pH של האדמה

זהו אחד הגורמים החשובים והמשפיעים ביותר על מסיסות וזמינות המינראלים. ה pH משפיע על יכולת צריכת התזונה של הצמח, על תגובות כימיות וביולוגיות, על פעילות מיקרו ומקרו אורגניזמים ועל גדילת הצמחים באופן בריא. חומציות האדמה מתייחסת לריכוזים היחסיים של יונים של מימן והיידרוקסיל בתמיסת האדמה. אדמות בעלות ריכוזים שווים של שני הנ"ל יהיו אדמות ניטראליות (pH 7 ). אדמות אשר בהן ריכוז יוני המימן גבוה מזה של ההיידרוקסיל יהיו חומציות ואדמות אשר בהן ריכוז יונים של היידרוקסיל גבוה מריכוז יונים של מימן יהיו אדמות בסיסיות (Alkali).אדמות בהן רמות אבן סיד גבוהות מדי יהיו בעלות pH שבין 8-9, דבר אשר עשוי להגביל את צמחית הגפן. אדמות בעלות ניקוז ירוד אך רמות גבוהות של Organic matter נוטות ל pH שבין 5-6 וגם אלו אינם מועדפים על הגפנים. הטבלה מתארת את זמינות המינראלים ברמות  pH שונות של האדמה:

 

ניתן לשנות את ה pH של האדמה: להורדת ה pH של האדמה יש להוסיף סולפור, או להשתמש במדשנים חומציים, או להוסיף כמות גדולה של Organic matter שזו השיטה העדיפה עלינו. להעלאת pH ניתן להשתמש ב ליים על צורותיו השונות. בכל מיקרה כאשר אתם בוחרים להעלות את pH רצוי מאד להעלות בהדרגה ולא יותר מדרגה אחת בכל פעם (לדוגמא מחמש לשש, או משש לשבע) וזאת מהטעם הפשוט שתהליך התפרקות הליים אורך כחצי שנה ורק אז יתחיל לעשות את העבודה. אדמה בעלת pH בין 5.8 ל 6.8 הינה המומלצת ביותר לגידול ענבים.

 

מינראלים: כל מינרל מקורו בסלע. כל סלע מכיל כמה וכמה מינראלים. מינראלים נובעים מהתפרקות של ה Parent material כגון סלעים ואפר וולקאני. המינרלים העיקריים המזינים את מרבית הצמחים מקורם באותם מינרלים שהתפרקו מהסלע. ההתפרקות יכולה להראות בגדלים שונים, החל בסלעי ענק ועד לחלקיקים זעירים. מיםמים נחוצים באדמה הן לצריכה של צמחים ובעלי חיים והן על מנת שתגובות כימיות יוכלו להתרחש באמצעותם (CEC). את המים ניתן למצוא בחללים שבין חלקיקי האדמה, כלואים בתוך הנקבוביות בדיוק כמו בספוג, או מחוברים באופן כימי לאדמה. מים עודפים נעים באדמה על ידי ניקוז, או אידוי, או על ידי צריכה של הגורמים הצומחים והחיים. כמובן שכמות המים באדמה בעלת יכולת השפעה על כמות האוויר באדמה וזאת מאחר שאדמה רטובה מאד תכיל מעט מאד אויר שכן הנקבוביות יתמלאו על ידי המים וימנעו חדירת אוויר. אווירהאוויר, בדומה למים, לכוד באותן נקבוביות. ככל שמבנה האדמה פתוח יותר כך האדמה תכיל יותר אויר.

האוויר נחוץ לנשימתם של מיקרואורגניזמים וחיים אחרים באדמה. האוויר, בדומה למים, גם הוא חלק מתגובות כימיות המתרחשות באדמה.

אוויר, או תנועת גזים, מאפשרים לגזים שונים (דוגמת פחמן דו חמצני ואמוניה) ולאדי מים לנוע פנימה והחוצה באדמה – ואלה מאפשרים לאדמה להתייבש. אורגניזמים חיים כמו בקטריה, פטריות, חיות מיקרוסקופיות, תולעים ושורשים דורשים חמצן לנשימתם. כל זמן שמצוי מספיק

חמצן (אוויר) באדמה – תתאפשר נשימה. כל זמן שהאוויר מוגבל אזי הבקטריות ימצאו לעצמן תחליף לחמצן וייצרו תוצרי לוואי שחלקם מזיקים לצמחים. לחות האדמההחלקות המועדפות לגידול גפנים הן אלה המאפשרות לשורשי הגפן לחדור למעמקי האדמה ולהתפשט כמה שיותר ובה בעת מאפשרות אספקת מים ותזונה באופן מתון אך שוטף. אדמות דחוסות מגבילות באופן חמור את התפתחות השורשים וספוגות באופן כרוני, עונתי בכמות מים גדולה. לחות מוגברת מובילה לצימוח מוגבר ומיותר של עלים, חומציות גבוהה מדי בענבים עצמם, וטעמים מדוללים. ריקבון הענבים יוגבר על ידי כך שהענבים יתפוצצו מעודף המים ומחלות מרובות יתפשטו עקב צפיפות העלים המרובה כתוצאה מהצימוח המיותר המוגבר. בקיצוניות השנייה – אדמות מחוסרות מים באופן דרסטי צימוח הגפן ילקה בחסר והיבול יהיה נמוך מדי, הפרי יתפתח שלא כהלכה ויתכן מצב של כוויות הענבים. ה"אמצע" בין שני המקרים הקיצוניים המוזכרים לעיל – אדמות עמוקות, בעלות יכולת ניקוז טובה מאפשרות רזרבות של לחות ואלה מאפשרת לגפנים "למשוך" מים ככל שיצטרכו, מתי שיחפצו.

 

לחות האדמה מושפעת הן מלחות חיצונית (גשמים) נקודתית והן מיכולת אחזקת המים שנצטברו באדמה. לפיכך - ניקוז טוב מתייחס לאופן בו האדמה אוגרת, או משחררת, את הלחות העוברת דרכה. דבר זה קשור באופן ישיר למרווחים בין חלקיקי האדמה ולאחידות האדמה. אדמות עמוקות בעלות מרווחים טובים בין חלקיקי האדמה יאפשרו ניקוז טוב לצד שמירה על לחות. אדמות דחוסות, צפופות, בעלות מירקם לא אחיד יגבילו את תנועת המים, השורשים והחיים המיקרוביולוגיים. שיעור הניקוז נקבע על ידי מירקם האדמה. הניקוז באדמות חול מהיר יותר מאדמות חימר, אך לאדמות חול יש יכולות נמוכות לשמר את הלחות ואלה עלולות לגרום למצוקת מים. לכן האדמה הטובה ביותר תהיה זו בעלת הניקוז הטוב אך יחד עם זאת – כזו המסוגלת להחזיק ולשמר לחות. צבע האדמה יכול להוות אינדיקציה לאיכות ניקוז האדמה. אדמות בעלות ניקוז טוב מאפשרות חדירת חמתן טובה ויהיו בעלות צבע אחיד. אדמות בעלות ניקוז לא טוב לא יכילו גוון אחיד אלא גוונים של אפור וכחול ויהיו בעלות ריחות לא נעימים (עקב אי חדירת החמצן). צבע האדמה ומרקמה משפיעים על יכולת האדמה לצבור חום וכתוצאה – לאפשר הבשלת ענבים והגנה מפני קרה. עומק האדמה משפיע על יכולת הניקוז. אדמות עמוקות שומרות את הלחות טוב יותר מאשר אדמות רדודות.

טמפרטורת האדמהלטמפרטורת האדמה תפקיד חשוב בקביעה של שיעור צמיחת הגפן ויכולתו לשרוד. טמפרטורת האדמה משתנה מאד עם עומק האדמה. פני השטחפני השטח משפיעים גם הם על איכות הענבים. לדוגמא – פני שטח אבניים חשובים בכדי לקלוט, לאגור ולשחרר חום לגפנים.

 

אז איפה מוצאים איזו אדמה? דוגמאות כלליות בהחלט:

• צרפת, אלזס: 20 הרכבים שונים של אדמות שנוצרו בעקבות המפולת של הרי ה ווז' שהיוו בעבר רכס הרים אחד יחד עם היער השחור. אירוע הקריסה הזה ייצר על שטח כה קטן תערובת כה גדולה של אדמות.

הגרנד קרו של אלזס: סלעי חול, סלעי גיר, גרניט, אדמות וולקאניות, צפחה, חימר סיד ועוד.

גראנד קרו שלוסברג מורכב בעיקר מאדמות עשירות בגרניט, בעלות ניקוז טוב ולפיכך ריזלינג הוא בחירה הולמת.

כמה מטרים בודדים משלוסברג שוכנת גראנד קרו פורסטנטום המכילה כמות גדולה יותר של אבן סיד וחימר ולפיכך התפרסמה בזכות יין הגוורצטראמינר העסיסי והעשיר שלה.

• קוט דה רון: "רעפי" חימר וגיר, אבנים, אדמות לס וחול.

• עמק הלואר: בעיקר אבן סיד, גיר, חול, חימר, צפחה, אדמות וולקניות, בזלת, קוורץ, מאובנים וצדפים. כל אלה מייצרים יינות בעלי עמוד שידרה מינראלי מרשים.

• מדוק: בעיקר תכולת חצץ גבוהה וחול המאפשרת ניקוז מעולה ובאזורים מסוימים גם חימר. אלה מיצרים יינות מורכבים.

קברנה סוביניון מעדיף את האדמות הקלות והמרלו מעדיף את אלה בעלות תכולת החימר, העמוקות.

• גראב ו-פסק לאוניאן: בעיקר תכולת חצץ ואבנים גבוהה כל הדרך צפונה, עד בורדו, כשחול, סחופת וחימר עד לגבול הדרומי. אדמות הגראב חוליות יותר מאלה של המדוק. אלה מייצרים יינות סוביניון בלאן מלאי חיים, אלגנטיים, פירותיים, רעננים, כשהסמיון "מעגל" את היינות באמצעות העוצמות הטמונות בו.

• סנט אמיליון: ארבעה סוגי אדמה. במרכז – מישור של אבן סיד המוקף באדמות גיריות, חימר וסחופת. בצפון מערב האזור ניתן למצוא שיכבה חולית המכסה אדמות חימר. בעמק הדורדון ניתן למצוא אדמות סחף וחול. לפיכך ליינות סנט אמיליון מגוון פרופילים בזכות השוני באדמות. באזור אדמות הגיר יינות עוצמתיים ומרוכזים, כשבדרום יינות יותר מעודנים, טהורים, נדיבים, בעלי גוף מלא וטנינים מישיים.

• פומרול, פרונסאק ופיז'אק: בעיקר אדמות חימר ואבן סיד, סחופת לא אחידה, חול, חלוקים. כאן המרלו מייצר יינות בלתי ניתנים לחיקוי. גם מרלו וגם קברנה סוביניון מוצאים את התנאים הטובים ביותר עבורם על אדמות אלה. היינות אלגנטיים, בעלי ריכוז רב וקטיפתיים.

• סוטרן וברסק: בעיקר סחופת, חימר, חצץ וחלוקים המכסים אבן גיר וחול עשיר בברזל. כל אלה מקנים ארומאטיות וצמיגיות לצד אלגנטיות.

• שמפיין: אבן סיד וגיר.

• שאטונף – דו פאפ אדמות בעלות עומקים שונים ואבניות משתנה. האדמה בעיקר מורכבת מאבני קוורץ גדולות עגולות המעורבות בחימר חולי אדום. אלה מייצרות יינות מלאים, בעלי גוף מלא, מתובלים.

• פרובנס: בעיקר אבן סיד, חימר ומלח.

• לנגדוק רוסיון: בעיקר אבן סיד וחימר.

• ספרדריברה דל דוארו: סחופת, חימר וחול, סיד, שיש ואפילו גיר.

• גרמניה, פפאלץ: חול, אבן סיד, חימר סלעי וצפחה. סחופת כבדה וחמרה חצצית.

• מוזל: סוגי צפחה שונים, אבן סיד, צפחה, חימר, גיר וקוורץ.

• נאהה: אדמות וולקאניות עם שיירי קוורץ וסלעים, צפחה כחולה המייצרת ריזלינג "מזוקק", טהור, חימר אדמדם, אדמות צפחה אדומה עשירות ברקבובית ואבנים.

• ריינגאו: חימר, חול, סחף, מעט גיר, קוורץ וצפחה.

• ריינהאסן: שילוב אדמדם של חימר, צפחה, ברזל וחול. מקור הצבע האדום בברזל שבאדמה ובשיירי אצות אדומות שנצטברו לפני מיליוני שנים. האופי המינראלי של היינות הגדלים על אדמות אדומות משמעו שהם מתפתחים ונפתחים לאט.

• איטליה ברולו וברברסקו: במערב: אבן סיד בעלת "מסגרת" אפורה כחלחלה. במזרח: אדמות חול וצפחה עשירות בברזל.

• טוסקנה: אבן סיד, סלעי חימר וצפחה.

• קיאנטי: חימר סלעי, אספלט וצפחה.

• ברונלו: צפחה, סלעי חימר ואבן סיד.

 

ענת סלע ורפאלה רונן הן יינניות מוסמכות, בעלות חברת ג'יאקונדה לייבוא יינות איכות, טעימות ולימודי יין

 


צור קשר מנויים טיולים עד הקצה נוסעים בזמן דף הבית
       

©  כל הזכויות שמורות ל"תורPassepar - נוסעים בזמן"